בימים אלו שיתופי פעולה ומיזמים משותפים מקבלים יותר ויותר במה בשיח של בעלי עסקים קטנים, הנושא החם של העונה 🙂
אני בעד לגמרי, בשיתופי פעולה יש הרבה מאד הפריה הדדית, ערך מוסף ולא פחות חשוב, הפגת הבדידות בעסק שלנו.
קשר של שיתופי פעולה מתחיל תמיד עם הרבה רצון טוב, תקוות לשגשוג משותף ורעיונות על עתיד ורוד של צעידה משותפת לעבר השקיעה. אבל המציאות מראה שהרבה שיתופי פעולה לא עולים יפה וסכסוכים יכולים להתפתח כאשר הציפיות לא מוגשמות. כל עוד הדברים הולכים טוב, קל לנו לראות את הקשר עולה יפה. הבעיות מתחילות כאשר משהו לא עובד ויש משבר בדרך.
ולכן אני ממליצה להכין את הדברים מראש, כאשר האווירה חיובית ואין משקעים. כמו בכל קשר ככל שאנחנו נכנסים אליו מוכנים יותר ועם עיניים פקוחות הסיכוי להצלחת הקשר עולה.
מה שאני מציעה לעשות זה הסכם הבנות, הסכם שמתווה את הדרך ליחסים ומספר כיצד נפרדים.
כאשר הקשר בנוי על פתיחות ועל כנות, האינטרסים ההדדיים מונחים על השולחן והידיעה כיצד ניתן להיפרד ובמה זה כרוך. היחסים יכולים רק להשתפר ולהיבנות על הפתיחות.
לשם כך הכנתי לכם רשימה שאני מציעה ללכת לפתוח אותה מול השותף, גם אם אתם כבר בשלהי העשייה המשותפת וגם אם רק מגששים את הדרך שימו לכם מועד לסגירת הגרסה הראשונה להסכם. ההמלצה היא לפני שצוללים לעבודה המשותפת לשבת על מסמך הבנות משותף. ואם כבר צללתם אז לעצור הכל ולהגיע להסכמות, לפני שמישהו יפגע.
הסעיפים שאני מציעה לדון בהם:
• מה הולכים לעשות ביחד – הגדרה מדויקת
מה הדברים שכלולים בפרויקט ואיזה דברים חייבים להיות ומה אופציונלי.
o תכנית פעולה
o שלבי תכנית
• מה החזון של המיזם המשותף – מה הטוב שאתם רוצים להביא ביחד
• מה התפקיד של כל אחד
כשמתחילים לעשות דברים משותפים כל אחד מביא את הכישורים והיכולות שלו, האם החלוקה שווה, האם אתם מצפים מכל אחד במיזם לתת בדיוק אותו דבר?
מה עוד צריך שאתם לא יודעים לעשות? מי יעשה?
האם ההשקעה היא שווה?
שימו לב שיש לכולנו נטייה להשוות, איפה המלכודות שלנו? מה יגרום לנו למרמור ואיך אפשר להימנע מזה? איזה מנגנונים אפשר לשים שיאפשרו שיח על הנושאים המטרידים ופתרון הוגן לשני הצדדים?
• מה הרווחים והאינטרסים של כל המשתתפים
השקיפות והכנות בסעיף הזה מאד חשובה. כולנו בעולם העסקי פועלים מאינטרסים, כלכליים, רגשיים ועוד.
כשמגיעים למיזם משותף לפעמים מחליטים שזה העסק העיקרי, ולפעמים זהו רק אגף אחד, פרויקט אחד מתוך שפע של פעילויות. חשוב להיות שקופים מול השותפים שלכם מהו ההיקף של העבודה המשותפת לעומת העבודה העצמאית. איפה כל אחד מכם עצמאי וכמה הוא מתכוון לשים במיזם המשותף.
אם תהיו כנים ב 100% אחד עם השני ותבינו את המנעים של הצד השני יהיה כל יותר לתקשר את הצרכים שלכם ולענות על הצרכים של הצד השני.
• תלות כלכלית
o איך מתחלקים בהכנסות
o איך מתחלקים בהשקעות וההוצאות
o מה ההתנהלות הכלכלית של הפרויקט? אצל אחד השותפים? אצל שניהם – הקמת שותפות במע"מ? חברה בע"מ?
o מי מגייס השקעות, האם צריך השקעות?
• איך נפרדים – מה קורה אם מישהו רוצה לפרוש
o מה קורה עם הנכסים – גם נכסים וירטואליים כמו: אתר, רשימת תפוצה, חומרים שהכנתם ביחד
o מה קורה עם ההכנסות העתידיות – האם בפרידה נשארים עם מחויבות כלכלית כלשהי?
o מה קורה אם מישהו אחד ממשיך בפרויקט
• איך מקבלים החלטות
o מהם המנגנונים של קבלת החלטות
o איך גורמים להחלטות לצאת לפועל
o מי אחראי על מה?
• איך פותרים מחלוקות
כשעובדים ביחד מחלוקות ואי הסכמות קורות, כל עוד הכל טוב אפשר תמיד להגיע להסכמה. הבעיה היא כאשר מתחילים להצטבר משקעים, אי שביעות רצון, אכזבות וקשיים. בשלב הזה כל אחד מהצדדים עשוי להתבצר בעמדתו ולהרגיש הכי צודק בעולם. זה הזמן לחזור להסכם ולראות איך ניתן להגיע להסכמות
o מה קורה אם לא מגיעים להבנה
o מה קורה אם רבים?
o מי יעזור לכם במצוקה? אי הסכמה?
אני ממליצה לאחר הגעה להסכם הבנות לשמור קובץ PDF ו"להפקיד" אותו בידי צד שלישי נטרלי. להחליט כמה זמן נותנים לאותו צד שלישי לנסות לגשר בין הצדדים ומתי פונים לעזרה של בעל מקצוע – גישור, משפט וכדומה.
o מי ממן צעדים של פתרון סכסוכים אצל בעל מקצוע.
• תיעוד תיעוד תיעוד!
כל מה שנאמר בע"פ מתקבל ונשמע באוזניים של הצד השני באופן חלקי בלבד מתוך הפריזמה של השקפת עולמו, הסיפור הפנימי והאינטרסים האישיים. זה לא נעשה מרוע או רצון להיות לא הוגן, ככה המוח שלנו פועל. אנחנו שומעים רק מה שאנחנו רוצים.
ולכן חשוב לתעד כל החלטה, כל פעילות וכל תקשורת חשובה שיש לכם!
מה שלא כתוב לא קיים! בכל דבר בעסקים.
אז מה עושים עכשיו?
קובעים פגישה בה יושבים ביחד על כל הסעיפים.
מדמיינים מה יכול להוות בעיה בעתיד, איך נפרדים ואיך פותרים.
יושבים על כל הסעיפים ומחליטים על: צד נטרלי להפקדת המסמך, ועל תאריך לסגירת ההסכם הראשון.
כדאי להמשיך מידי פעם לעדכן את ההסכם, ואז לשלוח עדכון מוסכם ל"מחזיק ההסכם". במידה ואתם רואים שיתוף פעולה רב שנים, כדאי לחשוב על להמיר את ההסכם הזה להסכם משפטי בהמשך – ניתן לקבוע מועד יעד, או יעד כמותי לשלב בו החוזה יעבור יעוץ משפטי.
במהלך המעבר על הסעיפים השונים זהו ריקוד של היכרות, הבנה מי הצד השני ועד כמה עולם הערכים שלכם דומה. איפה רואים נדיבות והוגנות כאשר עדיין אין שום דבר או מעט מאד על הכף.
במידה ולא מצליחים להגיע לעמק השווה על סעיפים מהותיים כמו: חלוקת עבודה, התנהלות כספית ופתרון סכסוכים לעתים עדיף לשקול לוותר על שיתוף הפעולה במתכונת הזו. לפעמים עדיף לוותר על פרויקט ולהיפרד כידידים מאשר להמשיך בפרויקט עם מישהו שעולם הערכים שלכם מתנגש.
שיהיה רק שפע של הצלחה ביחד
תודה לבת חן שפירא – מגרופולוגיה על הליווי בהסכם ההבנות שלי עם השותפה המקסימה נחמה שור ממרכז אלומה ופשוט עושים שיווק
אפשר גם לעשות קורס שמלמד איך עושים שיתופי פעולה – "שילוב כוחות"
אני מזמינה אתכם להוסיף סעיפים, להעיר ולהגיב על המאמר. אני אשמח לדעת מה אתם חושבים ומה אומרים על שיתופי פעולה והסכמים. מה עשיתם ומה מתכננים לעשות בשיתוף פעולה הבא שלכם.